עבורי, תודעה ערה היא הרבה יותר מתפיסה מקצועית. היא נולדה מתוך סיפור חיים אישי, מורכב ורווי טלטלות. היא השקפת עולם שהפכה לדרך חיים בה אני בוחרת בכל יום מחדש.
מסע ההתעוררות שלי התחיל לפני כ-15 שנה, ברגע שבו הסכמתי להביט באומץ בעצמי ובחיים שלי. מה שראיתי טלטל אותי. הייתי אישה צעירה שמתמודדת עם תהומות של פחדים: חרדות נהיגה וחרדת קהל, עודף משקל משמעותי, נישואים מאמללים וחיים של עוני ודלות.
שום דבר מזה לא דמה לחיים שדמיינתי וייחלתי לעצמי. רוב הזמן החיים הרגישו כמו מתקפה בלתי פוסקת, שדורשת ממני רק להיאבק ולשרוד.
מתוך נקודת השפל הזו התחלתי לשאול שאלות. איך הגעתי למצב הזה? מי מנהל את מי, החיים אותי או אני אותם? האם אני רק מגיבה לחיים, או מובילה את עצמי בתוכם? האם אני ערה בתוך החיים שלי?
התשובה לא הגיעה בבת אחת. לאט לאט הבנתי שאתגרי החיים לא נעלמים, הם רק מתחלפים, וכל ניסיון לשנות את העולם שבחוץ השאיר אותי מתוסכלת וחסרת אונים.
השינוי החל רק כשהפניתי את המבט פנימה, אל מרחב ההשפעה היחיד שבאמת יש לי: אני עצמי, והאופן שבו אני בוחרת לפגוש את המציאות.
הבחירה הזו שינתה את חיי מן היסוד. עזבתי את הנישואים שבהם הייתי וזמן לא רב אחר כך פגשתי את עופר. האיש שלי. החבר הכי טוב שלי. יחד אנו מגדלים באהבה את אלעד, עידן והילה בכפר יהושע שבעמק יזרעאל.
האישה שפחדה לעמוד מול קהל עומדת היום מול מנהלים, צוותים וקהלים, ומספרת להם את הסיפור הזה. לא כי הפחדים נעלמו, אלא כי למדתי לזהות אותם, לעצור ולבחור. ומשם, מהעמק, אני יוצאת בכל פעם מחדש לעשות את מה שאני הכי אוהבת: ליצור מרחבי התעוררות שמאפשרים לאנשים להתבונן, להתפתח ולבחור אחרת.